פסק-דין בתיק בר"ע 829/03

כללי

1.         מחלוקת קשה בין אח לבין אחותו,  נמשכת במערכות המשפטיות מזה כתשע שנים. הצדדים הסכימו כי אכריע בה על דרך הפשרה.

2.         אציג תחילה את ההליכים בבית משפט זה, כולל ההסכם המסמיך אותי לפסוק על דרך הפשרה. לאחר מכן, תובא המחלוקת המרכזית בין הצדדים. לפני שאציג את שיקוליי, בקצרה, אסביר מהי המסגרת הנורמטיבית של פסיקה כזו. בסיום תינתן הפסיקתא האופרטיבית.

ההליכים בבית משפט זה

3.         בפניי הוגשו שתי ברע"ות: הראשונה (829/03) היא בקשה מטעם המבקש (התובע בבית משפט השלום) למתן רשות לערער על החלטת בית משפט השלום, שבו נדחתה בקשתו להביא ראיות מפריכות או משלימות; השנייה      (848/03) , אף היא בקשה מטעם המבקש לקבל רשות לערער על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה את בקשתו להגיש תצהיר עדות של מר ד' בן שטרית, כראיה מפריכה או משלימה.

4.         הבר"עות הוגשו בחודשים אוקטובר ונובמבר 2003. כבוד הרשם דאז, השופט י'  שפירא החליט למחוק את הבר"עות מחמת חוסר מעש ביום 13.6.04. ב"כ המבקש ביקש לבטל החלטה זו, והרשם נענה לה (ראה החלטת הרשם מיום 8.2.04). בעקבות כך, הועברו שתי הבר"עות לטיפולי (במסגרת חלוקת התיקים הרגילה).

5.         עם קבלת הבר"עות ניתנה על ידי החלטה ביום טז אלול תשס"ד (2.9.04), שבו ביקשתי את התייחסות הצדדים לשאלה האם יש לאחד את שני התיקים. הצדדים הסכימו לכך, והדיון התנהל במאוחד. בהחלטה הנ"ל קבעתי מועד לדיון בתיק זה ליום 1.11.04. המועד נדחה לבקשת ב"כ הצדדים, ונקבע לבסוף ליום יב אדר א תשס"ה (21.2.05). באותו מועד, לאחר ששמעתי את טענות הצדדים במשך שעה ארוכה, הצעתי לצדדים הצעות להסדר כולל. הצדדים ביקשו זמן לשקול הצעות אלה. במשך שבועות רבים ביקשו הצדדים ארכות כדי לגבש עמדה משותפת ולהציגה בפני בית משפט. לבסוף, הודיעו הצדדים על הסכמה זו (ראה הודעה משותפת מטעם הצדדים שהוגשה לבית משפט ביום 14.4.05):

"1. הצדדים מסמיכים את בית המשפט הנכבד לפסוק בתביעה בכללותה, הנדונה בת.א. 10632/97 בפני כבוד השופט שמיע בבית משפט השלום, על דרך של פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

2. לצורך הכרעת בית משפט כאמור, יועברו לעיונו של בית משפט נכבד זה התיק העיקרי הנדון בבית משפט השלום (ת.א. 10632/97 בפני כבוד השופט שמיע), שתי בקשות רשות הערעור הנ"ל, תשובת המשיבה לבקשות וטענות הצדדים בפני כבוד בית המשפט בדיון מיום 21.2.05.

3. כל צד יהיה רשאי להגיש לבית המשפט הנכבד, לצורך הכרעתו בתביעה, כאמור, חוות דעת של כלכלן ותחשיב שלו לביסוס טענותיו, ובכלל זה בדבר שווי הדירה נשוא התביעה".

            בהסכם נקבע גם כי לכל אחד מהצדדים תינתן זכות טיעון בעל פה, שתוגבל לשלושים דקות לכל צד.

6.         לאחר דחיות נוספות במועד הדיון , שנבעו, בין היתר, מבקשת המבקש לדחות את מועד הגשת המסמכים מטעמו, וניתוח שעברה המשיבה, הוגשה לבסוף  חוות דעת של כלכלן, בנו של המבקש, נושא תאריך 3.6.05, והדיון נקבע ליום 29.11.05.

7.         הצדדים טענו לפניי ארוכות בישיבת בית משפט שנערכה ביום כז חשוון תשס"ו (29.11.05), עמ' 19-5 לפרוטוקול, הרבה מעבר למוסכם.

עיקר המחלוקות בין הצדדים

8.         הצדדים הינם, כאמור, אח ואחות. תביעת המבקש, בתמצית,  היא כי דירה הרשומה על שם המשיבה תועבר לבעלותו, תירשם על שמו בלבד, לאחר שיחזיר לה סכומים המפורטים בכתב התביעה. כן עותר הוא לסלק את ידיה של המשיבה מן הדירה.

הבסיס לתביעה היא טענת המבקש כי הדירה נרכשה על ידי המשיבה בנאמנות עבורו. נאמנות זאת היתה חיונית כי מדובר בדירה הנבנית במסגרת עמותה שהיתה מוגבלת לתושבי עיר גנים וקריית מנחם באותה עת. המשיבה היתה זכאית, כתושבת עיר גנים, להצטרף לעמותה, ולכן עשתה זאת כנאמנה עבור המבקש (התובע בבית משפט השלום), כאשר המבקש מימן חלק מתשלומי הדירה, ומכאן נובעת זכאותו לסעדים שפורטו לעיל.

9.         טענת ההגנה המרכזית של המשיבה היא כי אין מדובר בנאמנות אלא בדירה שנרכשה על ידה ועל ידי בעלה. הכספים אשר נתן המבקש, אינם אלא בגדר הלוואה, ואותם היא מוכנה היתה להחזיר לאחיה המלווה.

10.       על אף, שלכאורה, מדובר במחלוקת ממוקדת, ההליכים בתיק זה נמשכו שנים: תחילתם בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי המבקש (ה"פ 681/96); התביעה הועברה לבית משפט השלום (ת.א. 10632/97) ונדונה בפני כבוד השופט שמיע; הוגשו תצהירים והושמעו עדים, הן ביחס למעמד העמותה האמורה והן בדבר יחסי הצדדים. כן הוגשו מסמכים רבים ובהם מלוא התיק של העמותה המתייחס למשיבה ולבעלה (נ/4, המכיל 45 עמודים).

11.       הבר"עות, שתוארו לעיל, מתייחסות לשלב האחרון של הבאת הראיות. המבקש רצה להביא ראיות מפריכות או משלימות, המתייחסות בעיקרו של דבר לסוגית העמותה ויחס ראשי העמותה למבקש כאל הרוכש האמיתי, וכן ראיות ביחס למעמד העמותה והפרכת העדות של עדת ההגנה בדבר הזכות או העדר הזכות לקבל כחברי עמותה מי שאינו תושב עיר גנים (לנתון זה יש נפקות לצורך אישוש או הפרכת הגירסה של התובע מדוע לא רכש את הדירה ישירות, שכן, לדבריו, לא יכול היה להצטרף לעמותה כי לא גר בעיר גנים, ורק המשיבה יכלה לעשות כן).

12.       רוב הראיות כבר נשמעו לפני בית משפט קמא, אך ב"כ הצדדים בחרו כי אני הוא זה שאתן את פסק הדין על דרך הפשרה, מבלי ששמעתי את העדים, וזאת לאחר שמיעת טיעוני הצדדים (ראה גם נוסח הסכמת הצדדים שהובא לעיל בפיסקה 5).